סלימאן נ' בזק חב' לתקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל רביע ג'באלי מיום 24.11.12 בתיק 10-05192-07-3, לפיה נדחתה בקשת המבקש לשנוי החלטתה מיום 19.09.12, במסגרתה קבעה צו חיוב בתשלומים על סך 650 ₪, תוך שהיא מכריזה על המבקש חייב מוגבל באמצעים ומאחדת את תיקיו בכפוף לתשלום סכום ראשוני בסך 5,000 ₪.

בקשת רשות הערעור מופנית נגד גובה הסכום הראשוני שהושת.

2.למבקש תיקי הוצאה לפועל לזוכים שונים בסכום חוב כולל של 2,038,759.17 ₪.

3.המבקש הגיש ביום 26.03.12, בקשתו להכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים ולעכב את ההליכים נגדו, והציע לשלם בכל חודש סך של 200 ₪ במסגרת תיק האיחוד.

4. לאחר עיון במסמכים אשר הוגשו לפניה, וקיום דיון, ניתנה ביום 19.09.12, החלטת כב' הרשמת, בה נקבע: "הכרזה על חייב כחייב מוגבל באמצעים (צו ביניים) 1. החייב הגיש בקשה לפיה ביקש לפרוס את החוב לתקופה העולה על תקופות הפירעון הקבועות בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל..., להכריז עליו כמוגבל באמצעים, ולאחד את תיקיו. לאחר שעיינתי בבקשת החייב ובמסמכים שצורפו לה...הנני מכריזה על החייב כמוגבל באמצעים...תיק האיחוד יפתח לאחר שהחייב ישלם תשלום ראשוני בסך של 5,000 ₪... התשלום הראשוני הנו תשלום חד פעמי אשר משקף איזון ראוי בין זכויות החייב וזכויות הנושים שנקטו בהליכים פעילים נגד החייב" (הדגשה שלי- ס"י).

5.ביום 20.11.12, פנה המבקש בבקשה להורות על פתיחת תיק האיחוד באופן זמני ללא חיובו בתשלום חד פעמי וזאת עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור שיגיש. בהחלטתה מיום 24.11.12, היא ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שלפני, דחתה כב' הרשמת את בקשת המבקש. כך נכתב בהחלטה: "אין עילה לשינוי החלטתי מיום 19/9/12. החלטתי ניתנה בהתחשב במכלול השיקולים הרלבנטיים, ותוך עריכת איזון בין האינטרסים של החייב והנושה. יתרת חובותיו של החייב עומדים על סך של 2,038,759.17 ₪ והחייב לא שילם בתיקים בהם הוא חייב לפי צווי התשלומים שנקבעו לו/צווי התשלומים המנהליים. סכום של 5,000 ₪ שנקבע הנו סכום זעום ביחס לסך חובות החייב וביחס לפיגורים שצבר לפי צווי התשלומים/הצווים המנהליים בתיקים הפרטניים".

6.המבקש טען, כי שגתה כב' הרשמת בהחלטתה. לטענתו, היה על כב' הרשמת להזמינו לחקירת יכולת טרם מתן ההחלטה, שכן אין לו יכולת כלכלית לעמוד בתשלום הסכום הראשוני אשר הושת עליו, ההחלטה בדבר התשלום החד פעמי היא בלתי סבירה ומונעת ממנו הלכה למעשה את הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים. המבקש פירט את נסיבותיו האישיות, היותו מפרנס יחיד של משפחה המונה 7 ילדים, המשתכר מעבודתו כפועל בניין סך של 3,900 ₪ לחודש. בנוסף ציין, כי אף תיק פשיטת רגל שנפתח לו ובמסגרתו אמור היה לשלם החזר חודשי בסך של 1,000 ₪, בוטל בגין אי יכולתו לעמוד בתשלומים. בנסיבות אלו, מן הראוי להורות על ביטול הסכום הראשוני, או להורות על פריסתו לתשלומים חודשיים בסך 100 ₪, אשר ישולמו בנוסף לסכום שנקבע בצו החיוב בתשלומים.

דיון:

7.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים.

8.סעיף 74יא(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 קובע כך:

"נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם...".

כידוע, מידת התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות רשם ההוצאה לפועל בדבר קביעת צו תשלומים, הינה מצומצמת ביותר ותיעשה רק במקרים נדירים (ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, הוצאת פרלשטיין-גינוסר, מהדורה שישית-2007, עמ' 316; בר"ע (מחוזי – ת"א-יפו) 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (החלטה מיום 2.02.2003); בר"ע (מחוזי – י-ם) 335/04 עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פסק דין מיום 2.02.2005)); בר"ע (מחוזי-י-ם) 3305/07 צדוק נ' בנק מסד בע"מ (12.12.2007)).

9.בענייננו, פירטה כב' הרשמת בהחלטתה את הנתונים הרלבנטיים, שקלה את השיקולים הצריכים לעניין, והגיעה למסקנה כי אין עילה לשינוי החלטתה, לפיה יפתח למבקש תיק איחוד שבמסגרתו ישלם סכום חודשי של 650 ₪, זאת לאחר שישלם סכום ראשוני בסך 5,000 ₪, שהינו סכום זעום ביחס לסך חובות המבקש וביחס לסכום הפיגורים שצבר לפי צווי התשלומים/הצווים המנהליים בתיקים הפרטניים.

נראה כי כב' הרשמת שקלה, ובצדק, גם את העובדה שהמבקש לא שילם בתיקים בהם הוא חייב לפי צווי התשלומים שנקבעו לו/צווי התשלומים המנהליים, וכעולה מהפרוטוקול הדיון מיום 19.09.12, אף הציעה למבקש לשקול פנייה להליכי פשיטת רגל, אשר בסיומם הוא עשוי לזכות בהפטר מחובותיו ולהתחיל דף חדש בחייו.

10.החלטת כב' הרשמת בדבר תשלום סכום ראשוני בסך 5,000 ₪, כתנאי לפתיחת תיק האיחוד היא סבירה נוכח מספרם של תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים נגד המבקש וגובה החוב בתיקיו השונים, תוך התחשבות הן באינטרס הנושים והן ביכולותיו הכלכליות של החייב.

11.סופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובת המשיבים – איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא לצדדים.